קַל

קַלIII, קָל I, קָלָא c. = h. קוֹל, voice, sound; rumor. Targ. Ez. 11:13. Targ. Gen. 27:22. Targ. Ps. 92:12; a. fr.M. Kat. 18b ק׳ דלא פסיק, v. פְּסַק. B. Bath.5a רמא ביה ק׳ raised his voice against him (rebuked him). Y.Kil.IX, 32b top (read:) ואזל ק׳ דקרעין לגופפתה and the sound of (the lamentations at) the rending of garments went as far as Goffatha; Y.Keth.XII, 35a ואזיל קָלָה לקרעיןוכ׳ (corr. acc.); a. fr.בת ק׳, ברת ק׳ = h. בת קול (v. בַּת I) divine voice. Targ. Y. Gen. 38:26; a. e.Snh.96b נפקת בת ק׳ (not נפקא ק׳) a divine voice came forth; a. fr.Pl. קָלַיָּא, קָלִין, קָלֵי. Targ. Ex. 9:23. Ib. 29; a. fr.Targ. Ps. 93:4 קָלָן.B. Mets.85a מעבר ליה קָלֵיה לקָלַיְהוּ the sound of his cry (in pain) drowned their (the beasts) voices. R. Hash. 27a תרי ק׳ two simultaneous (or immediately consecutive) sounds; a. e.